אם הגעת עד לכאן, יש לי משהו קצת אישי לומר לך:
אתה לא חושב שהגיע הזמן לעצור את הוויתור העצמי המתמשך?
תשאל את עצמך בכנות, האם אתה מתפשר על פחות ממה שמגיע לך?
הכאב הזה שאתה מרגיש הוא אמיתי, גם אם אין לו שם ספציפי. זה יכול להיות המאבק הסיזיפי שמנסה להתיש אותך עד שתרים ידיים. זו יכולה להיות ההרגשה שאתה מוותר על חלק מהעתיד שלך כי אין לך את הידע או הכוח לשנות אותו, או לפחות זה מה שאתה חושב.
עמוק בפנים, אתה יודע שאתה נמצא במצב שבו הערך העצמי שלך נשחק ודועך. אתה מקבל בהכנעה תשובות של "לא" או "אולי" במקום "כן" חד משמעי וברור.
אתה חווה תחושת חוסר אונים, תחושת קורבנות, אשמה עצמית, כעס ותסכול שגוזלים ממך את השקט הנפשי, את האנרגיה ואת הכסף.
לא צריך לסיים לקרוא, שלח לי הודעת וואטסאפ קצרה עכשיו ואחזור אליך בהקדם.
הוויתור על הזכויות והכסף שמגיעים לך, והוויתור על היציאה ממעגל החובות, הם לא רק ויתור על פרק חדש בחיים, אלא גם ויתור על עצמך. זו לא בעיה טכנית, אלא בעיה שורשית הרבה יותר עמוקה.
כשאתה מתפשר על בינוניות, אתה מקריב את איכות החיים שלך. זו המשוואה.
בוא נהיה כנים: עד מתי תמשיך לחיות במציאות שבה אתה מקבל פחות ממה שאתה ראוי לו?
בין אם זה פיצוי כספי על עוול שנעשה לך, זכות שאף אחד לא טורח לספר לך עליה, או ההזדמנות להתחיל דף חדש, המכשול האמיתי הוא לא המערכת בחוץ. עם המערכת והבירוקרטיה אפשר להתמודד ואפילו לנצח. המכשול האמיתי שלך הוא אתה, ההשלמה שלך עם המצב.
ואם אתה מודע לזה, זה בסדר, כי חשוב שתבין שגם חוסר החלטיות היא בסופו של דבר החלטה. החלטה שלא לעשות דבר.
רובם נופלים במלכודת של הדחיינות והפחד. אתה אומר לעצמך: "זה ייפתר לבד", "אני לא מספיק חזק", או "זה מסובך מדי". הדבר הזה הוא בהכרח החלטה, ההחלטה להישאר תקוע.
אתה לא צריך להיות קורבן של הנסיבות. ואת עצמך אתה לא צריך להאשים, אתה פשוט צריך לקחת אחריות, לבקש עזרה, ולקבל החלטה נחושה ואמיצה. להפסיק עם הוותרנות.
עכשיו הכדור בידיים שלך.
בסוף היום שאתה עומד מול המראה, תשאל את עצמך: האם באמת עשיתי כל שביכולתי?
בכבוד רב,
חנן בוחבוט, עו"ד
מייסד משרד חנן בוחבוט — עורכי דין
.jpg)
.pdf (1).jpg)
